מיסוי פעילות בדומיניקנה לחברה ישראלית, מבנה והגנות
חברה ישראלית שמקימה פעילות בדומיניקנה צריכה לתכנן את מבנה ההחזקה בקפידה. אין אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ל-DR, ולכן ההון שזורם מ-DR לישראל יכול להיתקל ב-25% מס דיבידנד ללא זיכוי מס זר. הפתרון הסטנדרטי: הולדינג ביניים במדינה עם אמנת מס לישראל (קפריסין, הולנד, סינגפור). מצריך השקעה ראשונה $25K עד $80K בהקמת המבנה, אבל חוסך $200K+ בשנה לחברה בנפח revenue $5M+.
| אמנת מס DR-ישראל | אין אמנה רשמית נכון ל-2026 |
| מס חברות בדומיניקנה | 0% תחת חוק 8-90 (15 שנים מתחדש) |
| מס דיבידנד מ-DR | 0% (פטור באזור חופשי) |
| מס בישראל על דיבידנד | 25%, כפוף לזיכוי מס זר (אין כי DR לא ממסה) |
| CFC | לרוב לא חל אם הפעילות תפעולית מהותית, דורש תיעוד |
| פתרון מקובל | הולדינג בקפריסין / הולנד / סינגפור |
תרחיש 1, החזקה ישירה (לא מומלץ למרבית המקרים)
חברה ישראלית מחזיקה ישירות ב-100% של SRL ב-DR. בעיה: דיבידנד מ-DR ל-ישראל ממוסה 25% בישראל, ואין מס זר לזכות נגד (DR שלמה ב-0%). תוצאה: 25% מס מהיום הראשון על כל דיבידנד. בנוסף: סיכון CFC (סעיף 75ב לפקודת מס הכנסה) אם הפעילות נחשבת פסיבית. מתאים רק לפעילויות בנפח קטן ($300K רווח שנתי או פחות) שבהן עלות הולדינג לא משתלמת.
תרחיש 2, מבנה דרך הולדינג (מומלץ)
חברה ישראלית → הולדינג בקפריסין / הולנד / סינגפור → SRL/SAS בדומיניקנה. קפריסין נפוצה ביותר: מסיבות מעשיות, אנגלית, regulator EU, בנקאות מתקדמת, עלות הקמה $25K עד $40K, תחזוקה שנתית $15K עד $20K.
- חברת DR משלמת 0% (חוק 8-90).
- דיבידנד DR → הולדינג: 0% (אזור חופשי, אין מס במקור).
- בהולדינג: 0% בקפריסין (participation exemption), 12.5% באירלנד, 0% בסינגפור (qualifying foreign income).
- דיבידנד הולדינג → ישראל: 0% מקפריסין, 5% מהולנד או סינגפור.
- בישראל: 25% מס דיבידנד עם זיכוי מלא של המס במקור.
תוצאה נטו: 25% מס בישראל בלבד אם דיבידנד חזר, 0% אם הרווח נשאר בהולדינג להמשך השקעה. סף הצדקה: ~$1M רווח שנתי בדומיניקנה.
CFC, חברה נשלטת זרה
חברה ישראלית הקמה חברה זרה פוגשת CFC אם: בעלי שליטה ישראלים מחזיקים מעל 50%, החברה הזרה במשטר מס מועדף (פחות מ-15% של שיעור ישראל), 50%+ ההכנסה פסיבית. נקודה קריטית: אם חברת DR מבצעת פעילות תפעולית מהותית (ייצור, מכירה אקטיבית, שירותים), ההכנסה לא נחשבת פסיבית, ו-CFC לרוב לא חל. תיעוד מומלץ: עובדים מקומיים בDR (לא רק נציגים), חוזי מכירה ישירים עם לקוחות, פרוטוקולי החלטה מקומיים, נכסים פיזיים במדינה. אלה ה-substance markers שמגנים מסיווג CFC.
Transfer pricing
כשחברה ישראלית מוכרת חומרי גלם ל-SRL הדומיניקני שלה, או הפוך, מחיר ההעברה מבוקר. OECD framework חל בשני הצדדים (ישראל סעיף 85ב לפקודה, DR Decree 78-14). שיטות אופייניות:
- Cost-plus: חברת DR מספקת שירותי הרכבה בעלות + מרווח 6% עד 10%. מתאים לפונקציה מוגבלת.
- Resale-minus: חברת DR קונה מחברת אם, מוסיפה ערך, מוכרת ללקוח סופי. מרווח 12% עד 25% רגיל.
- Profit split: מתאים לפעילות מורכבת. דורש מודל פיננסי יסודי.
תיעוד transfer pricing חובה שנתית. DGII דורש Local TP File, רשות המס הישראלית דורש תיעוד דומה. קנס על אי-תיעוד: עד 2% מהעסקאות הלא-מתועדות.
ITBIS ו-VAT
תחת חוק 8-90, חברת אזור חופשי פטורה מ-ITBIS (מע"מ דומיניקני, 18%) על: יבוא חומרי גלם וציוד, שירותים מספקים זרים, מכירות לייצוא. ITBIS חל רק על מכירות בשוק המקומי (לרוב פחות מ-20% מהפעילות לחברה הישראלית). בישראל: הקמת פעילות בדומיניקנה לא מחילה מע"מ ישראלי. דיבידנדים מ-DR מדווחים כהכנסה רגילה, לא חייבי מע"מ.
תכנון exit
מכירת מניות. אם החזקה דרך הולדינג: רווח הון 0% עד 10% (תלוי מדינה). אם החזקה ישירה: 25% בישראל. Asset deal. חברת DR מוכרת ציוד ומלאי, 27% מס דומיניקני, אלא אם נמכר כ-going concern לרוכש שיתחזק free zone status. פירוק: צריך לתכנן לפי ההפרדה בין hold-co ל-op-co.